החלטה בתיק בש"א 6819/07

הארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק בוררות הדוחה על אתר, תובענה שהגישה י.ע.ר (עשיר) לבנייה בע"מ נ' בראד חברה לעבודות עפר, פיתוח וכבישים בע"מ ובקשה:

" לדחייה על הסף של הבקשה לביטול פסק בורר מחמת שהוגשה לאחר המועד הנקוב בסעיף 27(א) לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968".

הצדדים הם חברות שהועסקו בעבודות בנייה ופיתוח באתר הידוע בשם "המשתלה העירונית", בתל אביב (על גבול רמת השרון), בשנות ה-90. המבקשת ביצעה עבודות עפר ופיתוח כקבלן משנה של המשיבה. לימים נתגלעה מחלוקת בין החברות שהובאה לפתחם של בתי-משפט השלום והמחוזי בירושלים.

במסגרת בקשה לעיכוב הליכים שהגישה המשיבה לבית-המשפט המחוזי, הוסכם על העברת הדיון במחלוקת לבוררות בפני בורר יחיד, עו"ד יוסי ריכטר, שתימשך מהשלב בו דן בית-המשפט המחוזי (כב' השופט דוד חשין).

בהסכם הבוררות מה-8.10.03 נאמר:

" ציווה הבורר על בעל דין דבר הכרוך בניהול הבוררות, וללא סיבה מוצדקת לא מילא בעל הדין אחרי הצו, רשאי הבורר, לאחר שהתרה בבעל הדין, לדחות את התביעה אם ניתן הצו נגד תובע, או למחוק את ההגנה ולפסוק בסכסוך כאילו לא התבונן הנתבע, אם ניתן הצו נגד הנתבע" (נספח ד' לבקשה לביטול פסק בורר).

שלב הבאת הראיות בבוררות, הסתיים ב-2.3.06. הבורר קבע מועדים להגשת סיכומים בכתב. המועדים הוארכו מספר פעמים, בהסכמת הצדדים ואולם המבקשת לא הגישה את סיכומיה.

בחלוף כשנה מהמועד האחרון, עתרה המשיבה ב-28.2.07 למתן פסק בוררות, הדוחה את תביעת המבקשת (נספח יא/1 לבקשת הביטול). ב-6.3.2007 שיגר הבורר הנכבד אזהרה לצדדים. מפאת החשיבות אביא את מכתבו של הבורר כלשונו:

" הנדון: בוררות י.ע.ר. נ' ברעד - הגשת סיכומים

מאז ישיבת הבוררות האחרונה בחודש מרץ האחרון שבה נקבע כי על התובעת להגיש סיכומיה בתוך 60 יום מאותו מועד ולאחר מכן, לבקשתה, ניתנה לה ארכה נוספת להגיש הסיכומים, אך זו לא טרחה להגישם ולא פנתה אלי ע"מ לבקש ארכה נוספת, הנני להודיעכם כי אם לא יוגשו סיכומי התובעת בתוך 30 יום מהיום, אשקול את דחיית התביעה, זאת בהתאם לס' ט' לתוספת לחוק הבוררות".

בקשה נוספת לדחיית התביעה הוגשה לכבוד הבורר, לאחר שהחלטתו מה-6.3.2007 לא נענתה (נספח יא/1 לבקשה לביטול פסק בוררות) וסיכומי המבקשת לא הוגשו. 

הבורר נעתר בסופו של יום למשיבה וב-25.4.07 ניתן פסק בוררות הדוחה את שתי התובענות, של המבקשת ושל המשיבה וחייב את המבקשת בהוצאות הבוררות.

המבקשת פנתה אל הבורר בבקשה לביטול פסק הבוררות שניתן על אתר ולקבלת סיכומיה.

הבורר דחה את הבקשה בהחלטה מנומקת מה-4.7.07 (נספח ב' לבקשה לביטול פסק הבוררות). בשלב זה, עתרה המבקשת לבית-המשפט לביטול פסק הבוררות, לפי סעיף 24 לחוק הבוררות תשכ"ח-1968 ("חוק הבוררות").

המשיבה הגישה בקשה לסילוק ההליך על הסף, מפאת איחור בהגשת הבקשה לביטול פסק הבוררות (סעיף 27 לחוק הבוררות). בתגובה לבקשתה של המשיבה, הגישה המבקשת בקשה להארכת מועד. נקבע דיון בכל הבקשות במעמד שני הצדדים.

בראשית נשמעו הטיעונים להארכת מועד להגשת הבקשה לביטול פסק הבוררות (סעיף     27(א) לחוק הבוררות).

המשיבה אינה מסכימה להארכת המועד הקבוע בחוק. לטענתה לא הראתה המבקשת טעם מבורר שיהא בו כדי לעלות בסולם הטעמים הנדרשים למתן הסעד המבוקש - לשלב של "טעם מיוחד שיירשם". כמו כן מצביעה המשיבה על האיחור המופלג בהגשת הבקשה לפי סעיף 24 לחוק הבוררות, ללא נטילת רשות, קרי בקשה להארכת מועד, מבעוד מועד.

המבקשת תולה יהבה על אי בהירות בדין, השוררת לגבי חישוב המועד להגשת בקשה לביטול פסק בוררות שניתן על אתר, עפ"י הסמכות המוענקת לבורר בסעיף 15(א) לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968. הכוונה לספק לגבי מניין 45 הימים, הקבועים בסעיף 27(א) לחוק הבוררות. האם ראוי להתחיל את הספירה מיום קבלת החלטת הבורר, הדוחה את פניית המבקשת לביטול הפסק, על פי האמור בסעיף 15(ב) לחוק הבוררות, או מיום שהגיע פסק הבוררות לידיה, כמצוות סעיף 27(א) לחוק הבוררות.

הפעלת הסמכות הנתונה לבורר מכח סעיף 15(ב) לחוק הבוררות, מקבילה לטענת המבקשת, לסמכות בית-משפט מכח תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. על פי תקנה 398א מתחיל מניין הימים להגשת הערעור, בתום המועד למתן החלטת השופט בבקשה לביטול ההחלטה שהתקבלה על-פי צד אחד.